הסטוריה

סא"ל רוזין רפאל, פרופ' ז"ל
בן שמואל ומינה
נולד בירושלים כ"ד בטבת תרצ"ז, 9.12.1936
נפל בעת שרותו כ"ד בניסן תשמ"ה, 14.4.1985
שרת בחיל רפואה יחידה: מקרפ"ר 57
תפקיד: רופא
נקבר בירושלים- הר הרצל אזור: ד, חלקה: 10, שורה: 01, קבר: 05.

קורות חיים
בן מינה ושמואל, נולד ביום כ"ד בטבת תרצ"ז (9.12.1936) בירושלים. בשנת 1962 סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה ברפואה שיקומית.
בפרוץ מלחמת ששת הימים נוכח משרד הביטחון על הצורך הדחוף להקים מחלקה לנפגעי חוט השידרה, כדי לטפל כראוי בפצועים אלה. בהמלצתו של סר לודוויג גוטמן מאנגליה, מגדולי הרפואה השיקומית בעולם, הוחלט להקים את המחלקה ולהעמיד בראשה את ד"ר רפאל רוזין, חרף גילו הצעיר. זאת בשל הטיפול המקצועי והמסור אותו נתן ד"ר רוזין לפצועים.
בשנת 1971 נסע ד"ר רוזין לשנת השתלמות במרכזים שקומיים בחו"ל, ובשנת 1973 הקים את המחלקה לנפגעי חוט-השידרה בבית החולים שיבא, תל השומר. כאשר המחלקה הייתה בשלבי התארגנות ראשונים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בזמן המלחמה טיפל הצוות הרפואי בפצועים הרבים שהגיעו מהחזית במחלקה שפעלה במבנים זמניים, עם ציוד חסר ובתנאים קשים.
לאורך כל תקופת שירותו של רפי טיפל אגף השיקום פצועי צה"ל נפגעי פעולות תגמול ותקריות גבול וכן בפצועי מלחמת של"ג.
בשנת 1976 התמנה ד"ר רוזין לראש האגף השיקומי של ביה"ח שיבא בתל השומר. בניית מבנה הקבע של מרכז השיקום הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן. ד"ר רוזין היה מעורב בצורה פעילה בכל שלבי התכנון וההקמה של מרכז השיקום בתל השומר.
בשנת 1977 התמנה לפרופסור-חבר בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 1978-1985 כהן כראש החוג לרפואה שיקומית וראש החוג לריפוי בעיסוק וקיבל את התואר האקדמי הבכיר פרופסור מן המנין לאחר ביצוע מחקרים אקדמאים רבים בנושא השיקום.
תוך כדי עבודתו בבית החולים היה פרופ’ רוזין מעורב בפעילות שיקומית ארצית נרחבת, שכללה בין השאר השתתפות פעילה בוועדות שונות מטעם משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. פרופ' רוזין פעל נמרצות כדי לעודד את הכנסת לחוקק חוק למען נגישות מבני ציבור לנכים, חוק זה התקבל ב…
פעילותו קידמה מאד את רווחתה של אוכלוסית הנכים בארץ. הוא יזם וקידם את ארגון הגג של הנכים, היה בין מקימי המרכז למידע ויעוץ לאביזרים, בינוי ותחבורה לנכים (מילב"ת). כמו כן היה המנהל הרפואי של מרכז רקנטי לטיפול בנפגעי ראש, ויו"ר האגודה הישראלית לשיקום. מה עם הקיבוצים
פרופ' רוזין היה חדשן ויוזם שקיבל ואימץ רעיונות חדשים כדי לקדם את רווחת הנכים ואת דרכי שיקומם (הכנסת טכנולוגיות מחשוב חדישות לטובת הנכים, תכנון אביזרים ומיכון המטעמים לדרישות חולים, גיבוש גישות סוציאליות ליברליות וגופים ומסדות כגון במשרד הביטחון ובקיבוצים והבעת קופים שאולפו במיוחד כדי לסעוד את המטופלים.
פרופ’ רוזין ייחס חשיבות רבה לספורט הנכים בארץ ובמיסגרות הבינלאומיות וייצג את ישראל בוועדה הרפואית של אולימפיאדת הנכים. כן פעל למען מעמד אקדמי למקצועות הריפוי בעיסוק והפיזיוטרפיה ויזם את הקמת בית-הספר לפיזיוטרפיה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר.
כמו כן יזם והקים את החוג לפיזיוטרפיה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב שבראשו עמד בשנים האחרונות, והיה חבר במועצה המדעית של האוניברסיטה.

פרופ’ רוזין כונה בפי מטופליו "האבא של הנכים", וזאת בשל סגולתו יוצאת הדופן לשלב יכולת רפואית מעולה עם הבנה מלאה לצרכיו הנפשיים של הניפגע שבו טיפל.
הוא הקדיש תשומת לב ודאגה לכל מטופל ומטופל, שחרגה הרבה מעבר לטיפול גרידא. כל מטופל הרגיש שהוא המטופל היחיד של רפי וקיבל מימנו תשומת לב המקסימלית דבר שתרם מאוד לרצון להשתקם.

למרות מגבלותיו הבריאותיות הקשות הוכיח פרופ’ רפאל רוזין בחייו,בעבודתו ובהשגיו את נצחון הרצון והרוח על הקשיים שעמדו בדרכו. בגיל 49 הכריעה אותו מחלתו. אדם שהקדיש את עצמו למטרה בא הוא האמין.

במותו השאיר אחריו פרופ’ רוזין חלל בקרב האנשים שעבדו עמו והוקירוהו, ובעיקר בקרב חוליו ומטופליו. סגן אלוף פרופ’ רוזין נפטר ביום כ"ד בניסן תשמ"ה (14.4.1985) והובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
השאיר אשה ושני בנים.